פרק עשירי – ארבעת השלבים להרגעת חרדה ברגע נתון

איך נוכל להרגיע חרדה ברגע ספציפי? 

חרדה היא בעצם ביטוי פיזי של פחד מאוד חזק. 

זה מצב בו המחשבה המפחידה לא נשארת בגדר מחשבה/רגש,

ומתבטאת בצורה חזקה יותר בגוף. 

לדוגמה:
לחץ בחזה, קושי לנשום, סחרחורת, הזעה, רעידות, 

נימולים, התכווצויות, בחילה וכו… 

בפרק הזה אשתף אתכם ב 4 שלבים שיעזרו לנו להרגיע 

את החרדה שלנו/של הילדים שלנו תוך דקות ספורות. 

הכלי הזה עוזר למטופלים שלי ולכל אדם שמשתמש בהם. 

שימו לב – ככל שנעשה את ארבעת השלבים האלו בצורה 

יותר מרוכזת ונוכחת כך ההשפעה תהיה חזקה יותר.  

מומלץ לבצע את ארבעת השלבים פעמיים רצוף. 

ארבעת השלבים הבאים שעכשיו תגלו 

עוזרים לגוף שלנו להירגע על ידי כך 

שהוא מעביר את הפעילות המרכזית באותו רגע 

ממערכת העצבים הסימפתטית שלנו 

(שאחראית על מצבי מצוקה ולחץ)  

למערכת העצבים הפאראסימפתטית שלנו 

(שאחראית על איזון ורוגע) 

ובכך מקרקרעת אותנו ומשחררת מהגוף את החרדה. 

ארבעת שלבי הרגעת החרדה ברגע נתון:  

שלב ראשון – דיבור עצמי מקרקע 

להתחיל דיבור עצמי מקרקע שמחזיר אותנו לכאן ועכשיו. 

לשם המיקוד והדיוק נוכל להיעזר בשאלות והנחות היסוד הבאות:

שאלות שיעזרו לנו להתחיל להתקרקע ולהירגע: 

האם זה קרה לי בעבר?

אני מכיר כבר את התחושה הזו נכון? 

זה עבר בעבר? 

הרגשתי טוב אחרי שזה עבר? 

אז אני יכול להבין שגם עכשיו זה עומד לעבור למרות שזה קשה? 

מה אני יודע שיוכל לעזור לי אם אצטרך? 

הנחות יסוד שיעזרו לנו להתקרקע ולהירגע שנרצה להגיד לעצמנו:

א. זה מרגיש אמיתי כי אני בחרדה, לא כי זה אמיתי. 

ב. חרדה תמיד עוברת.

ג. זה בסדר שיש לי חרדה, זה טבעי, ועוד מעט יעבור. 

שלב שני – חיבור לוודאות 

נרצה לחשוב על משהו שמייצר לנו תחושת וודאות. 

למשל: 

״לא משנה מה אני מרגיש כרגע, היום בערב אני נפגש עם רועי ואני יודע שנהנה״ 

״אני יודע שאין חרדה שלא עוברת״  

בשלב הזה אנחנו רוצים לנרמל את מה שאנחנו /הילדים שלנו מרגישים:

״כולם מרגישים את זה לפעמים, ולכולם זה עובר. זה נורמלי…״ 

״זה לא עניין של אם זה יעבור, אלא של מתי..״ 

אפשר בנוסף למשפטים שמנרמלים ומקרקעים אותנו, 

לגעת ולהרגיש משהו ביד שמחזיר אותנו לכאן ועכשיו.

למשל כוס תה חמה או ליטוף של כלב..  

שלב שלישי – מיקוד בהרגשה הפיזית  

בשלב הזה אנחנו נרצה במשך 60 שניות 

להתמקד באותה תחושה לא נעימה שיש לנו עכשיו בגוף. 

בלי לשפוט אותה, בלי לנסות למנוע אותה, רק להתמקד בה. 

איפה אני מרגיש את החרדה בגוף?

בבטן? בידיים? בחזה?.. להתמקד שם במשך 60 שניות. 

שלב רביעי – נשימה למקום בו התמקדנו 

פה אנחנו נרצה לקחת נשימה עמוקה, וכשנוציא אותה, 

נדמיין שהיא יוצאת מתוך המקום בוא הרגשנו את החרדה

ושבו התמקדנו בשלב השלישי. 

בסוף ארבעת השלבים האלו, וככל שנעשה אותם ביותר

ריכוז כך נוכל לראות איך הגוף נרגע ובכך איך החרדה יורדת,

ואנחנו/הילדים שלנו מתחברים למקום המקורקע והרגועה יותר. 

אני מזמינה אתכם לנסות אותם, ולראות בעצמכם את ההשפעה 

שיש להם. את ההקלה שתורגש ואת הרגיעה שתגיעה…  

ואם אנחנו מרגישים צורך, נוכל לעשות אותם פעם נוספת לחיזוק נוסף:)