יחד ננצח

צוות מרכז מלכיאלי

הכירו את הצוות שלנו מקרוב

הכירו את דפנה מלכיאלי

מייסדת מרכז מלכיאלי לטיפול ב-OCD וחרדות

מטפלת מוסמכת בשיטת NLP.

מעבר לטיפוליה בקליניקה, דפנה מרצה על השיטה מזה 4 שנים, ועל OCD וחרדות בפרט ומעבירה הרצאות להורים בנושא – איך לעזור לילדנו בבית עם OCD וחרדות.

דפנה מעבירה הנחיות הורים פרטניות ותהליכים קבוצתיים להורים. בעבר עבדה כמרצה בקורסי פרקטיקות של מכללת תוצאות ל-NLP, והיום הבעלים של המרכז במטרה לעזור לאנשים להשתחרר מהפחד ולנהל אותו במקום שהפחד ינהל אותנו.

״טיפול רגשי הוא מפתח לחופש, תחושת ביטחון ושמחה. הניצחון על
האתגרים הפנימיים שלנו יאפשר לנו לעבור כל מכשול שנחווה בחוץ״ –

דפנה מלכיאלי.

האם אפשרי להתגבר על OCD?

הייתי בת 13 כשה-OCD שלי התחיל. 

המחשבות התחילו לעלות בתדירות שלא הכרתי לפני, ולא הרפו. לרוב אלו היו אותן מחשבות שחוזרות על עצמן כל יום. מחשבות לא הגיוניות, קיצוניות ובעיקר מפחידות. בהתחלה לא שמתי לב לזה יותר מידי, לא יחסתי להן חשיבות והגדרתי אותן ״כמחשבות מוזרות״ , ״יעברו מעצמן״. לא היה לי מושג שאני נכנסת לאחת התקופות המאתגרות בחיי. 

בניגוד למה שחשבתי, המחשבות לא עברו מעצמן אלא הלכו והתגברו. התדירות שלהן עלתה וההשפעה שלהן עלי התעצמה. 

אלה היו מחשבות על דברים רעים שעלולים לקרות, דברים שאני רוצה למנוע ודברים שמפחידים אותי. (באותה תקופה, בגיל 13 זה היה בעיקר סביב מחלות ופחד מלהיות לבד). 

אחרי תקופה קצרה המחשבות הטורדניות שלא הרפו מהראש שלי, התחילו להתלוות במה שאז תיארתי ״פתרונות״ לפחד. למחשבה המפחידה התלווה פתאום פתרון בצורת פעולה כזו או אחרת שאם אעשה אוכל להרגיע את הפחד ולמנוע ממשהו רע להתממש. 

חלק בי ידע והבין לחלוטין שאין בזה כל היגיון, אך בשלב הזה רק שמחתי שמצאתי משהו שיעזור לי להרגיע את הפחד והמחשבות. לפחות לכמה דקות. 

כעת בשלב הזה, המחשבות נראו ככה: אם אעשה/לא אעשה x אז יקרה/לא יקרה Y. לדוגמה: ״אם אלבש את החולצה השחורה, עלול לקרות משהו רע״ או ״אם אצא ואכנס שוב בדלת לא יקרה משהו רע״, ״אם אקום מהמיטה בזמן שיש לי מחשבה רעה בראש היא עלולה לקרות, אז אני צריכה לשכב ולקום שוב בלי לחשוב את המחשבה בשביל למנוע ממנה מלהתממש״.

בהתחלה ראיתי במחשבות האלו כדבר טוב. משהו שעוזר לפחד שלי להירגע ולמחשבות קצת להשתחרר. אך מהר מאוד הבנתי, שנקלעתי למשהו הרבה יותר גדול, שאני לא מצליחה לעצור. מצאתי את עצמי חוזרת על פעולות עשרות פעמים. בין 10 ל-40 פעמים. הרגשתי שאני משתגעת. פחדתי שאני משתגעת. הייתי בטוחה שאני משתגעת. הייתי בטוחה שאני היחידה שחווה את זה. לא ידעתי אפילו איך להסביר את זה כי לא הבנתי בעצמי מה עובר עלי, ופחדתי מהתגובה של אנשים. פחדתי שיסתכלו עלי מוזר, שיחשבו שאני משוגעת ושמשהו לא בסדר אצלי. 

בארבעת החודשים הראשונים, הצלחתי, או לפחות ניסיתי להסתיר את זה, באחת הפעמים ישבתי עם אבא שלי בסלון וראינו טלוויזיה. חשוב לציין שעם OCD הפעולות הפשוטות ביותר הופכות לתהליך מתיש ומייגע. רציתי לקום מהספה בסלון לחדר שלי והינה ה-OCD מתחיל את עבודתו. קמתי, ואז עלתה לי מחשבה: בגלל שקמת, בזמן שהסתכלת על משהו שחור, עלול לקרות משהו רע למישהו, בשביל שזה לא יקרה, אני צריכה לשבת שוב ולעמוד שוב בלי להסתכל על משהו שחור״.

וכך, כמו בכל פעם אחרת עם ה-OCD, התחיל תהליך של חזרתיות על אותה הפעולה, שוב, ושוב, ושוב. עשרות. פעמים. (תתפלאו לגלות כמה דברים שחורים אפשר למצוא סביבך דווקא כשאת מנסה להימנע מהם..). אבא שלי ישב לידי, ושאל את השאלה המתבקשת: ״דפנה, מה את עושה?…״ אני, שעדיין הייתי נחושה בדעתי להסתיר את מה שעברתי, עניתי: ״אני היפראקטיבית, קשה לי לשבת הרבה זמן, אז אני רוצה קצת לזוז״. אבא שלי שיודע ומכיר אותי טוב מאוד, ויודע שאני מסוגלת לשבת שעות בלי תזוזה בריכוז מלא (אחת המתנות שאני מודע עליהן כל יום שקיבלי), התחיל להרים גבה ולהבין שמשהו קורה. לבסוף הלכתי לחדר. (כמובן שגם בדרך לחדר חזרתי את המסדרון הלוך וחזור שוב ושוב בטענות כמו ״שכחתי משהו״/אני עושה הליכה בשביל פעילות ספורטיבית״ וכו׳…

לאחר בערך ארבעה חודשים, המחשבות והפעולות שחזרו על עצמן החמירו וכבר לא היו ניתנות להסתרה או לעידון. היה ברור מאוד שמשהו לא בסדר. ההורים ניסו לאמת מולי את המצב, לשאול ולשקף לי עובדות בשטח כמו: ״דפנה, את חוזרת על אותן מילים שוב ושוב״ ״את מאחרת כל בוקר לבית ספר״, ״את נתקעת בעמידה באותו מקום בלי לזוז שעות״, ״את חוזרת על תנועות שוב ושוב..״ אבל אני, שכל כך פחדתי שיחשבו שהשתגעתי אם רק אתחיל להסביר, נשארתי נחושה להכחיש, להסתיר ולהימנע מהשיחות על הנושא. חשבתי לעצמי.. ״מה אני אגיד להם? יש לי מחשבות שאומרות לי לעשות דברים בשביל למנוע מאסונות לקרות, ואני לא יכולה להתנגד לזה?״ איך אני אסביר את זה? התביישתי ופחדתי. אפילו לי זה היה נשמע הזוי. 

תקופה קצרה לאחר מכן, עברתי ליד הסלון ופתאום שמעתי מהטלוויזיה כתבה על אישה שסובלת ממשהו שנקרה OCD. היא שיתפה שכבר במשך שנים שהיא מרגישה דחף עצום לנקות ולשטוף הכל בשביל למנוע מתחושת אשמה פחד וחרדה לעלות ומדברים כאלו ואחרים לקרות. 

לשנייה, קפאתי במקום ואז רצתי אל עבר הטלוויזיה. דמעות עלו בעיני, וחיוך ענק התפשט על הפנים שלי. מה שאותה אישה חוותה, לא היה בדיוק כמו אצלי, אבל התבנית, הרעיון היו זהים. וסוף סוף היה לזה שם! סוף סוף הדבר שבמשך חודשים הגדרתי כשיגעון שרק אני עוברת, קיבל שם. והשם שלו לא היה שיגעון. השם שלו היה OCD. רצתי חזרה לחדר בהתרגשות, עדיין עם דמעות בעיניים. פתחתי את המחשב וכתבתי OCD , מיליון תוצאות קפצו וכולן מתארות – אותי. את מה שהרגשתי. את מה שעברתי כבר במשך חודשים. 

יום למחרת הגעתי להורים שלי ואמרתי להם ״יש לי OCD״ 

לאחר הסברים שפתאום ידעתי איך לעשות והעזרות בפרופסור גוגל, הורי שלחו אותי לטיפול פסיכולוגי. (לא הראשון שעברתי בחיי, הראשון היה בגיל 6 בעקבות חרדות, אבל פעם ראשונה שהטיפול היה ממוקד עבור ה-OCD). עברתי מפסיכולוג אחד לאחר. שוב ושוב שפכתי את אשר על ליבי לבקשתם, וכך עד לפגישה הבאה, והבאה אחריה. וה-OCD לא השתפר. הוא החמיר. עברה שנה. עברו שנתיים. עברו שלוש. סה״כ 13 מטפלים עד כה בגיל 15. 13 ניסיונות להשתחרר מהחרדות וה-OCD. 

בשלב הזה, ה-OCD היה כבר כל כך חזק, שלא יכולתי כמעט לתפקד. לקום מהמיטה דרש עשרות חזרות של לפתוח עיניים לעצום, לפתוח עיניים לעצום. עשרות חזרות של להוריד את השמיכה, להחזיר את השמיכה. עשרות חזרות של לעמוד ושוב לשבת על המיטה, עשרות חזרות של פתיחת האור, פתיחת דלת הארון, לבישה של חולצה , הורדה ולבישה שוב וכך לאורך כל הבוקר. הצהריים. והערב. 

לעיתים, היו לילות שה-OCD נכנס לי לחלום. בחלום עצמו הייתי חוזרת על פעולות שוב ושוב (לא מפתיעה לאור העובדה שהייתי עושה את זה כל כך הרבה פעמים במשך שנים). הוריי היו אומרים לי: ״דפנה, פשוט תפסיקי!״ אבל לא הבינו, שככל שאני יותר מנסה להתנגד ולעצור, ככה החרדה עולה ומתחזקת וה-OCD מתגבר. 

למי שלא חווה חרדה בחייו, אשתף שחרדה זו אחת התחושות הפיזיות והרגשיות הקשות ביותר שאפשר לעבור. אם אתה לא לומד להתמודד איתה, לנהל אותה ולהתגבר עליה, זה סבל שלא יתואר במיוחד בתדירות ועוצמה גבוהות. 

בשלב הזה פיתחתי ״שיטות״ להפחתת הקושי והסבל שה-OCD הכניס לחיי. פשוט הייתי נמנעת. הפסקתי לנסות לקום מהמיטה. 

הפסקתי לנסות לעשות את הפעולות (או בשמם המקצועי – טקסים) שוב ושוב, אז פשוט הייתי מחכה במקום עד שמחשבה תחלוף. למשל: אם הייתה עולה ״מחשבת OCD״ בזמן ההליכה בבית, במקום ללכת אחורה ולחזור שוב, הייתי פשוט עוצרת במקום ומחכה שהמחשבה תעבור בשביל לא להכנס ללופ החזרות. לכן, הייתי יכולה לעמוד ולהישאר באותו המקום שעות. פיתחתי הימנעויות. פשט לא לקום מהמיטה. פשוט לא לעשות שום דבר שאני לא חייבת וגם את מה שאני חייבת – לדחות ככל הניתן. הדברים הפשוטים ביותר הפכו למתישים, מייגעים ומתסכלים. 

מי שמכיר אותי יודע שאני החלטתי שאני רוצה להתעסק בטיפול רגשי מגיל 10. לכן כשהציעו לי ואף התעקשו שאקח כדורים פסיכיאטריים, סירבתי בכל תוקף. כי ידעתי שיום אחד אני רוצה לעמוד מול בן/בת אדם ולומר: את/ה יכול/ה לעשות את זה בעצמך. וזה לא משהו שהיה מתאפשר לי אם הייתי אני עצמי, נעזרת בכדורים במקום בכוחותיי הפנימיים אשר נמצאים אצל כל אחד ואחד מאיתנו. 

עם זאת, בשלב הזה הייתי כבר כל כך מיואשת, בטוחה שלא אוכל לצאת מזה, לכן אין אפילו טעם לנסות, והלכתי יחד עם הורי לפסיכיאטר.

הוא נתן לי שני כדורים ובמשך שלושה שבועות לקחתי אותם. הכדורים היו אמורים להשפיע על ה-OCD תוך בערך חודש. אך עוד לפני כן הרגשתי איך משהו בי משתנה. משהו בי נכבה. למרות ה-OCD והרגשות הקשים שהביא איתו, עדיין הייתי מלאת התלהבות והתרגשות לחיים ומלאת תשוקה מהרעיונות שהיו לי בראש על מטרות ודברים שרציתי לעשות בעתיד. 

אחרי כמה שבועות עם הכדורים, גם החלק הזה נכבה. הרגשות שלי פחתו. כולם. השמחה. ההתרגשות. הכעס. אני זוכרת שאמרתי לעצמי, ששום דבר לא שווה את זה. והגעתי לשתי תובנות עם עצמי – אני מעדיפה לחוות גם את הרע וגם את הטוב מאשר אף אחד מהם. 

התנערתי מהייאוש, ועצרתי את הכדורים במטרה למצוא פתרון. הגעתי לפסיכיאטר והסברתי לו: חייבת להיות דרך להתגבר על זה. יום אחד אני רוצה לעמוד מול מישהו ולהגיד לו שהוא יכול לעבור את זה, ואני לא אוכל לעשות את זה אם אקח את הכדורים. הוא ענה, שאני לא חייבת לקחת כדורים, אבל שהמצב שלי חמור, ושזה לא יעבור בלי כדורים. יצאתי מהפגישה איתו, בסערת רגשות, אבל התעקשתי עם עצמי בלב שחייבת להיות דרך. 

בשלב הזה אפשר לומר שניתבתי את האובססיביות של ה-OCD למקור נוסף. חקירה ולמידה שלו. קראתי ולמדתי על OCD דרך ספרים, מאמרים, סרטונים אנשים שגם חוו את זה והמון חקירה עצמית. כך לבסוף נחשפתי לשיטת ה-NLP (עליה אפרט בהמשך). השיטה הזו ריתקה אותי בפשטות שלה ובתוצאות שהפיקה עבור מיליוני אנשים בכל העולם, ואמרתי לעצמי שאני פשוט חייבת ללמוד אותה ואולי היא תוכל להיות צעד נוסף אל עבר הפתרון שלי ליציאה מה-OCD. 

בנקודה זו הייתי בת 15, חששתי שהגיל ימנע ממני אפשרויות והזדמנויות שיוכלו לקרב אותי עוד צעד אל עבר היציאה שלי מה-OCD אך להפתעתי, כשהתקשרתי יחד עם אבי להירשם ללימודי NLP במכללת תוצאות (המכללה הכי גדולה בארץ ללימודי NLP) למרות שהופתעו מבקשת אותה נערה בת 15 להשתתף בקורס הכשרת מטפלי NLP, הם נענו בחיוב והסכימו לקבל אותי. 

בנקודה זו, מתחילת הלימודים ועד סיומם עם ההסמכה הגבוהה ביותר של NLP) NLP Master-Trainer) אין לי מילים לתאר איך חיי השתנו. לאורך הלימודים קבלתי כלים לעבודה עם אמונות שורש, ניהול מחשבות, התגברות על פוביות, שחרור טינה ותלות, כלים לחיזוק הביטחון העצמי, טכניקות שיכולות לשחרר גם טראומות פחדים וחרדות קשות ועוד כל כך הרבה. במקביל ללימודים, המשכתי לחקור את עולם ה-OCD ופיתחתי שיטות ודרכים אותן ״בדקתי״ על עצמי להקלה והרגעת ה-OCD. אותן שיטות שפיתחתי עבורי יחד עם השיטה המופלאה שנקראת NLP, הפכו לתוכנית מלאת כלים וטכניקות שיישמתי עד להעלמות מוחלטת של ה-OCD והמחשבות הטורדניות. לא נשאר שום זכר ל- OCD. 

סיום לימודיי במכללה, הגיעו יחד עם סיום התיכון, ומיד התחלתי לעבוד במכללה כאחראית חווית לקוח ומנהל צוות המתרגלים (צוות של מעל 150 אנשים שכמובן היו גדולים ממני בעשרות שנים).

החיים שלי השתנו מקצה לקצה. נכון, עדיין היו אתגרים, באותה תקופה חוויתי תחושת חוסר ביטחון בניהול אנשים בני 30-40 כשאני עצמי רק בת 18, ולפעמים גם תחושת נחיתות ומחשבות כמו ״מי אני שאנהל אותם?״ או ״מי אני שאנהל בכללי?״ (אבל זה כבר תהליך נפרד שעברתי עם עצמי לחיזוק הביטחון העצמי באותה תקופה). למרות האתגרים שעדיין היו שם, ה-OCD והמחשבות הטורדניות פשוט כבר לא נכחו. אנשים התחילו לשאול אותי על כך, וחלק שיתפו אותי בהתמודדות שלהם עצמם עם OCD. הפניות התחילו להגיע ואנשים התייעצו איתי בנוגע להתמודדות והתגברות על ה- OCD. 

לאחר שנה וחצי מופלאה, מלאת למידה, התפתחות וסביבה מלאת אנשים מעצימים, עזבתי את המכללה במטרה אחת ויחידה – לפתוח קליניקה לטיפול ב-OCD. לעזור לכמה שיותר אנשים לעבור את הדבר הזה. להתגבר עליו. להתחזק מעליו. כי מאותו רגע שהתגברתי עליו, לא היה לי ספק שזה אפשרי עבור כל אחד אחר. 

פתיחת הקליניקה, הרגישה כמו צעד אחרון בתהליך שהתחלתי עם עצמי בגיל 13, וצעד ראשון בתהליך שלי אל עבר שיתוף אותם כלים, טכניקות ודרך עבור רבים אחרים שסובלים גם הם מ-OCD. מפה כל שראיתי מול עיני היה – איך אני מעבירה את זה לכמה שיותר אנשים. 

זה התחיל מפגישות בודדות פה ושם אחד על אחד, המשיך להרצאות כל שבוע לאנשים שסובלים מ-OCD, להרצאות למטפלים על איך לעבוד עם OCD, להרצאות להורים לילדים עם OCD על איך להתמודד ולנהל את זה בבית, והתקדם לעשרות פגישות כל שבוע בקליניקה. 

הבנתי שהזמן שיש לי בשבוע מוגבל, ולכן אם אני רוצה להעביר את זה לכמה שיותר אנשים, אני חייבת להתרחב. כך התחלתי תהליכי גיוס של צוות מטפלות NLP חזקות ומנוסות, אותן בנוסף גם הכשרתי בכלים, שלבים וטכניקות שפיתחתי לטיפול ב-OCD ויחד יצאנו לדרך עם מרכז מלכיאלי לטיפול ב-OCD וחרדות, שעוזר היום לעשרות אנשים כל שבוע לעשות עוד ועוד צעד אל עבר הניהול וההתחזקות מעבר ל-OCD ולחרדות. 

אז האם OCD יכול לעבור? חד. משמעית. כן. כמובן, תמיד יש ויהיו כאלו שיגידו שאת/ה לא יכולים. שאי אפשר. מהניסיון שלי לרוב אותם אנשים שאומרים שאי אפשר להתגבר על OCD הם:

א. אנשי מקצוע כאלו ואחרים שפשוט לא תמיד מכירים את השיטות והדרכים להתגברות על OCD. 
ב. אנשים עם OCD שהתייאשו מלנסות למצוא פתרון בעצמם ולכן לא מאמינים גם באחרים. 

אז שלב מקדים להתגברות על OCD – להבין שאפשר להתגבר על זה. אפשר. זה אפשרי. לא משנה אם אנחנו סובלים מזה כבר 20 שנה או יותר, וגם לא משנה אם איזה סוג OCD יש לי. 

זה אפשרי.

צוות המרכז

כל המטפלות בצוות שלנו נבחרו בפינצטה מתוך עשרות מטפלים ומטפלות.

השאלה המובילה בבחירתם לצוות, הייתה: מי תוכל להפיק עם המטופלים את התוצאות הטובות ביותר בצורה האפקטיבית ביותר?
כל אחת ואחת מהמטפלות בצוות הן בעלות ניסיון רב שנים בעולם הטיפול, וחיות אותו כל יום ויום.

בטיפול אנחנו רואים כל מטופל/ת כאינדיבידואל, עולם ומלואו, שונה ומיוחד.

אין שני טיפולים זהים, כל אחד צריך משהו אחר, לכל אחד מתאים משהו אחר ואנחנו מתאימות את התהליך על פי צרכיו של המטופל/ת. המטפלות יודעות להתאים את התהליך על פי המטופל שמולן בשביל להפיק את התוצאות המיטביות עבורו.

ליאת פרבר בן שמעון‎ - מאמנת NLP מוסמכת

מאמנת מוסמכת בשיטת NLP ודמיון מודרך, מתמחה בטראומות וחרדה, משלבת בטיפולייה מיינדפולנס ותרפיה בתנועות עיניים, שמאפשרת לשחרר רגשות קשים ודפוסים מחשבתיים מעקבים ומחבלים.

ליאת מאמינה שכדי לייצר שינוי בחוץ, אנחנו צריכים לפנות פנימה ולהתחיל שם את השינוי, כי המציאות בחוץ היא השתקפות של מציאות פנימית. המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו משפיעים על הכול,הם אלו שיוצרים את מציאות חיינו.

"כשנשנה את הצורה שבה אנו נסתכל על הדברים, הדברים שנסתכל עליהם ישתנו"
וויין דייר.

גלית חיימוב - מטפלת ומנחת NLP

גלית היא מטפלת בשיטת NLP, ומשלבת בעבודת אימון.

ליוותה קורסי טיפול ב-NLP להכשרת מטפלים חדשים ואולי הכי חשוב הוא שבעברה סבלה מ-OCD בעצמה, והתגברה עליו במלואו. היום גלית עובדת מהבוקר עד הלילה עם אנשים שסובלים מ-OCD ובעזרת שיטת המרכז מאפשרת להם להתגבר על ה-OCD גם.

״אני מאמינה שהחיים שלנו יראו לפי מי שאנחנו עצמנו הופכים להיות. האם יהיו לי חיים מפחידים ולחוצים או חיים רגועים וחופשיים? תלוי בנו. לפעמים זה דורש עזרה ועבור כך אני פה״

אסנת גלר-לדרר - מטפלת ומנחת NLP

מטפלת מוסמכת בשיטת NLP, אימון ילדים ונוער, בעלת ניסיון של מעל 10 שנים במשרד החינוך.

מנחת קבוצות נוער להעצמה וחיזוק החוסן הרגשי. עוזרת לאנשים להתגבר על OCD.

״אני מאמינה שהעולם הפנימי שלנו משפיע על המציאות שאנחנו חיים. ולכן, קיימת חשיבות עצומה לוודא שהעולם הפנימי שלנו משקף את איך שאנחנו רוצים שהחיים שלנו יראו. טובים או כואבים? עשירים או ריקים? את אלו, העולם הפנימי שלנו יקבע״

אורנה בילו - מטפלת ומנחת NLP

אורנה בעלת 15 שנות ניסיון בטיפול. מטפלת מוסמכת בשיטת NLP, קינסיולוגיה יישומית וביבליותרפיה. אורנה היא גם מנחת הורים מוסמכת ומשלבת בטיפוליה כלים מעולם האימון.

מכירה מקרוב וחיה את הטיפול ב-OCD וחרדות, מתוך אמונה שלא באנו הנה לסבול. אנחנו יכולים ללמוד להתמודד לנהל ולהתגבר על הקשיים שלנו ועל ההתמודדויות הרגשיות שלנו בטיפול מתאים וממוקד.

קרן דוד - מנחת ילדים והורים לניהול רגשי

קרן דוד היא מנחת ילדים והורים לניהול רגשי ולתקשורת מקרבת במשפחה.

Master NLP עם התמחות בילדים ובנוער.

״אני מאמינה, שכדי לממש את הפוטנציאל שלנו אנחנו צריכים להתגבר על הפחדים שלנו. מתוך נסיון אני רואה, שלהורים יש השפעה גדולה על הילדים וכשההורים עוזרים לילד להתגבר על החרדות ועל הפחדים שלו - כל המשפחה צומחת ומרוויחה.״

יובל סופר - יועצת הטיפולים

הודיה דרייר - מנהלת המשרד

צרו איתנו קשר

הגיע הזמן שלך לקחת את הצעד ולמצוא מענה ופתרון ממוקד שמתאים לך באופן אישי.

להיות מוכנים לקפוץ למים ולהתחיל טיפול ועבודה רגשית זה לא דבר שמובן מאליו, ודורש מוכנות ופתיחות. חשוב לזכור ש-OCD/חרדות הם לא דברים שנעלמים ועוברים מעצמם וככאלה, דורשים התייחסות וטיפול בשביל שנוכל להתגבר עליהם - ובדיוק בשביל זה אנחנו פה.

לכל שאלה נוספת/פרטים/תיאום התייעצות/תיאום פגישה מוזמנים למלא את הפרטים שלך כאן למטה, ואנחנו ניצור איתך קשר בהקדם האפשרי!