טיפול ב-OCD

בהחלט כן. נקודה.

עם טיפול מתאים, ממוקד, התמדה, פתיחות ומוכנות, ה-OCD יכול לעבור.

משך הטיפול הוא אינדיבידואלי אצל כל אחד.

הוא תלוי במידת הפתיחות של המטופל ובהתמדה שלו במשימות ובתהליך.

עם זאת, הטיפול מאוד ממוקד תוצאות וככזה, כל הזמן מתקיים מעקב אחר ההשתפרות.

חד משמעית כן.

זה דבר נורמלי לחלוטין ונפוץ מאוד.

בשביל להבין את התשובה לשאלה הזו, בואו ניקח דוגמא מעולם אחר.

האם ראיתם פעם מישהו נכנס להיסטריה מג’וק? אנשים רבים מפחדים פחד אימים מגו׳קים. הם יכולים להתחיל לצעוק, לבכות, לברוח, לרעוד, כל הגוף שלהם מגיב במצוקה לאור היצור החום הזה. ואני רוצה שנשים לב למשהו, אותם אנשים, לשנייה לא חושבים או מאמינים שהג’וק יכול לפגוע בהם. הם יודעים ומבינים לחלוטין שאין כל היגיון בפחד, שהם לא בסכנה ממשית, ולא נתונים לפגיעה. ובכל זאת, הפחד והחרדה עולה. 

כלומר, אנשים יכולים לחוות באותו הזמן הבנה מלאה שמשהו הוא חסר היגיון, ועדיין להרגיש חרדה ומצוקה עצומה. 

ו-OCD לא יוצא מן הכלל. יש בנו את החלק שמבין שזה לא הגיוני ובמקביל את החלק המהסס, החלק שמפחד, החלק של ה-OCD עצמו אפילו שמאמין לעצמו. ואז יוצא מצב שאמנם אני מבין שזה לא הגיוני, ושאין קשר בין שטיפת הידיים פעם נוספת לזיהום או בין חזרה על פעולה מסוימת ודבר אחר שעלול לקרות, יש בנו במקביל את החלק שמפחד ואת החלק שמהסס.

אחת הסיבות העיקריות לכך ש-OCD מחמיר ולא נרגע ככל שעובר הזמן היא שהוא עובד על אותו מנגנון של היווצרות הרגל והתמכרות – פעולה ותגמול. ואלו, מחזקים את הצורך, התלות והדחף שלנו לעשות משהו כזה או אחר, למשל, לחזור על פעולה שוב ושוב.